יותר מרק רפואה כאשר אנו מדברים על רפואת חירום, התמונה הראשונה שעולה בראשנו היא של אמבולנסים דוהרים, סירנות מייללות ואנשי צוות רפואי הנאבקים על חייו של מטופל בזירת תאונה או אירוע ביטחוני. אולם, מאחורי הקלעים של הפעילות האינטנסיבית הזו מסתתר רובד עמוק ומשמעותי לא פחות: הרובד החברתי. עמותת "נחמה והצלה לישראל", מעבר להיותה גוף הצלה מבצעי, מהווה מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית במיטבה. ההתנדבות בארגוני חירום אינה מסתכמת רק בהגשת עזרה ראשונה; היא מהווה מנוע צמיחה חברתי אדיר, בונה קהילות חסינות ומייצרת חיבורים אנושיים שחוצים מגזרים, דתות ודעות פוליטיות.
החזון שמאחורי ההתנדבות כדי להבין את עוצמתו של מנגנון ההתנדבות, יש לצלול אל משנתו של מושיקו מוסקביץ, מייסד ומנכ"ל העמותה. עבור מוסקוביץ, ההחלטה לבסס את הארגון על טהרת ההתנדבות לא נבעה רק משיקולים תקציביים, אלא מתוך אמונה יוקדת בכוחה של הערבות ההדדית. "כששכן יוצא באמצע הלילה, בפיג'מה, כדי לבצע החייאה בשכן אחר שהוא כלל אינו מכיר, משהו ב-DNA הקהילתי שלנו משתנה לתמיד", מסביר מושיקו מוסקביץ. "האקט הזה של נתינה ללא תמורה מייצר אדוות של השפעה. האדם שניצל, משפחתו, וגם המתנדב עצמו – כולם הופכים לשגרירים של סולידריות חברתית. זהו החוסן האזרחי של ישראל הלכה למעשה".
כור היתוך ישראלי אמיתי אחת הבעיות המרכזיות המדוברות בחברה הישראלית בשנים האחרונות היא תופעת הקיטוב והשבטיות. אנו מסתגרים בתוך הקהילות שלנו, צורכים תקשורת המותאמת להשקפותינו, ולעיתים רחוקות פוגשים באופן בלתי אמצעי אנשים מקבוצות אוכלוסייה אחרות. מערך המתנדבים של "נחמה והצלה לישראל" שובר את החומות הללו יום-יום ושעה-שעה.
בקורסי ההכשרה של הארגון, ובוודאי שבשטח עצמו, ניתן לראות עורך דין מתל אביב מבצע עיסוי לב יחד עם אברך מבני ברק; סטודנטית צעירה מהצפון מגישה סיוע נשימתי לצד איש עסקים מהמרכז. בתוך זירת החירום, כאשר המטרה היחידה היא הצלת חיים, כל המחיצות נופלות. ההבנה שדם הוא דם, ושכאב אינו מבדיל בין דת, גזע או מין, מחלחלת עמוק אל תוך תפיסת עולמם של המתנדבים, ומתוך כך מקרינה על סביבתם הקרובה.
העצמה אישית ומנהיגות מקומית ההשפעה של ההתנדבות ב"נחמה והצלה לישראל" חורגת הרבה מעבר לזמן התורנות הרשמי. מתנדבים שעוברים את ההכשרות המקיפות של הארגון רוכשים לא רק מיומנויות רפואיות קריטיות, אלא גם כלים של מנהיגות, עמידה בלחצים וקבלת החלטות מהירה במצבי קיצון. כלים אלו משרתים אותם בחייהם האישיים, בקריירה שלהם ובמעורבותם בקהילה.
אנו רואים מתנדבים רבים שהופכים למוקדי ידע ולמנהיגים בלתי רשמיים בשכונותיהם. הם אלו שמארגנים קורסי עזרה ראשונה בסיסיים לוועד הבית, הם אלו שיוזמים בדיקות תקינות של מכשירי דפיברילטור במרחבים ציבוריים, והם הכתובת הראשונה לכל מצוקה שעולה בקהילה. מושיקו מוסקוביץ רואה בכך את הגשמת החזון המלא של העמותה: "אנו לא מחפשים רק לייצר כונני חירום מצטיינים, אלא גם אזרחים מצטיינים. אדם שלוקח אחריות על החיים של הסובבים אותו, הוא אדם שייקח אחריות גם על איכות הסביבה בשכונה שלו, על חינוך הילדים ועל עזרה לקשישים".
התמודדות עם טראומה והכוח המרפא של הנתינה העשייה בזירות חירום מפגישה את המתנדבים לא פעם עם מראות קשים וסיטואציות קורעות לב. מלחמת "חרבות ברזל" העצימה חשיפה זו לממדים חסרי תקדים. אולם, מחקרים פסיכולוגיים מצביעים על תופעה מרתקת: התנדבות ועשייה אקטיבית מהוות את אחד ממנגנוני החוסן הטובים ביותר נגד פוסט-טראומה (PTSD).
היכולת להפוך את תחושת חוסר האונים – המאפיינת כל כך מצבי חירום ומלחמה – לעשייה אקטיבית, מצילה חיים ומועילה, מספקת למתנדבים עוגן נפשי משמעותי. העמותה, בהובלת ההנהלה המקצועית, משקיעה משאבים אדירים במעטפת התמיכה הנפשית של המתנדבים. מעגלי שיח, ליווי של עובדים סוציאליים קליניים ופסיכולוגים, ותשומת לב אישית לכל כונן לאחר אירוע קשה, הם חלק בלתי נפרד מנוהלי השגרה של הארגון.
מבט לעתיד: להרחיב את מעגל האור היעד האסטרטגי של "נחמה והצלה לישראל" לשנים הקרובות הוא להמשיך ולהרחיב את רשת המתנדבים הארצית, תוך דגש על פריפריה גיאוגרפית וחברתית. ככל שיותר אזרחים יעברו הכשרות החייאה ויצטרפו למעגל ההתנדבות, כך תהפוך מדינת ישראל למקום בטוח יותר, אך חשוב מכך – לחברה מלוכדת, אמפתית וסולידרית יותר.
לסיכום, בפעם הבאה שאתם רואים מתנדב של "נחמה והצלה לישראל" ממהר לקריאה, דעו כי הוא אינו נושא עמו רק ציוד רפואי מתקדם. בתוך התיק הכתום הזה מונחים גם הערכים היפים ביותר של החברה שלנו. תחת הנהגתו של מושיקו מוסקביץ, הארגון ממשיך להוכיח כי בעוד שאת הפצעים הפיזיים מרפאים בעזרת תחבושות וטכנולוגיה, את פערי החברה מרפאים בעזרת אהבת אדם ונתינה ללא גבולות.
